מערת הפלמ"ח

על המערה

מערת הפלמ"ח היא מערה טבעית קטנה המוסתרת בחורש ובחלקות היער שממערב לקיבוץ משמר העמק, למרגלות רמות מנשה ומול נופי עמק יזרעאל. חשיבותה איננה גאולוגית או ארכאולוגית אלא היסטורית: בשנות הארבעים של המאה ה-20 שימשו המערה והיער שסביבה כאחד הבסיסים הראשונים והקבועים של הפלמ"ח, פלוגות המחץ של ה"הגנה", וכיום פועל בה אתר מורשת המספר את סיפורו.

לפני שהפכה לבסיס שימשה המערה מחסה לרועים בדואים שנדדו עם עדריהם במורדות הרי מנשה, ואחרי עליית הקיבוץ לקרקע בשנות העשרים היא הייתה מקום משחק לילדי משמר העמק. עם הקמת הפלמ"ח בשנת 1941 נבחר המקום לאתר אימונים בזכות ריחוקו מהדרכים הראשיות ומעיני השלטון הבריטי, והיער הנטוע סביב הקיבוץ סייע להסתיר את הפעילות.

על פי השילוט שהוצב במקום, ביער משמר העמק התקיים כבר בקיץ 1941 קורס מפקדי כיתות ראשון של הפלמ"ח, ובמחצית הראשונה של 1942 עברו כאן לוחמים ראשונים הכשרה בחבלה ובצליפה בשיתוף הבריטים, על רקע החשש מפלישת צבאות גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית לארץ ישראל. במערה ובסביבתה חנו במיוחד שתי היחידות החשאיות של הפלמ"ח:

• המחלקה הגרמנית - לוחמים דוברי גרמנית שהוכשרו להיטמע בקרב יחידות גרמניות אם הארץ תיכבש. מחנה האימונים שלה ביער נבנה כמחנה צבאי גרמני לכל דבר.
• המחלקה הערבית (המסתערבים) - לוחמים שהתאמנו לפעול בהסתר בקרב האוכלוסייה הערבית ובמדינות השכנות.

לפי השילוט חנו כאן גם מחלקת הטייסים של הפלמ"ח, שנוסדה ב-1943, ומחלקת הסיירים המיוחדת, ובשנת 1944 התקיים ביער הכנס הארצי הראשון של הפלמ"ח. המקום שימש גם לכינוסי מפקדים וכנקודת יציאה לפעולות.

באפריל 1948, במלחמת העצמאות, הותקף קיבוץ משמר העמק על ידי צבא ההצלה בפיקודו של קאוקג'י. לאחר קרבות שנמשכו כמה ימים נהדפה ההתקפה, ומגיני הקיבוץ, שאליהם הצטרפו כוחות ה"הגנה" ובהם הגדוד הראשון של הפלמ"ח, יצאו להתקפת נגד - פרק נוסף בקשר ההדוק בין הקיבוץ לפלמ"ח.

אחרי קום המדינה ננטשה המערה והוזנחה. בשנת 1989 שיפצו אותה חברי משמר העמק והפכו אותה לאתר מורשת, והמקום הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. כיום יורדים אל המערה בכמה מדרגות אבן אל פתח מקומר הסגור בדלת עץ שעליה סמל הפלמ"ח. בפנים מוצגים על קירות הסלע כלי נשק מהתקופה, מוקרן סרט על תולדות המקום, ועל אחד הקירות נראה ציור כהה של קוף לצד הכיתוב "פלמח" - ומכאן הכינוי "מערת הקוף" שנקשר במקום. ליד המערה הוצב ב-2013 הפסל "מדורות הפלמ"ח" של שוקי כהן: שש דמויות מתכת, כל אחת לצד מדורה, המייצגות את המסתערבים, הסיירים, החבלנים, המחלקה הדתית, הצנחנים והמחלקה הגרמנית.

איך מגיעים

קיבוץ משמר העמק שוכן לצד כביש 66 (יקנעם - צומת מגידו), בחלקו הדרום-מערבי של עמק יזרעאל. המערה נמצאת בשולי הקיבוץ, ביער שממערב לבתים, והגישה אליה עוברת דרך הקיבוץ. זו איננה מערה פתוחה לטיול חופשי: האתר מגודר ומופעל על ידי חברי הקיבוץ, והביקורים וההדרכות בו נעשים בתיאום מראש, בעיקר לקבוצות, לבתי ספר ולחיילים. הסדרי הביקור, השעות והמחירים משתנים, ולכן יש ליצור קשר עם מפעילי האתר לפני ההגעה ולוודא שהוא פעיל.

יער משמר העמק הסמוך נכלל בפארק מנשה, ואפשר לשלב את הביקור בהליכה בשבילי היער שסביב הקיבוץ.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש עם מפעילי האתר - בלי תיאום סביר שהמערה תהיה סגורה.
• הביקור קצר ונוח (הסבר, סרט ותצוגה) ומתאים למשפחות, לילדים ולקבוצות; אין צורך בציוד מערות, והמערה מוארת.
• נעליים סגורות ונוחות לירידה במדרגות האבן ולהליכה בשבילי היער.
• מים, כובע והגנה מהשמש לשהייה בחוץ בין העצים, במיוחד בקיץ.
• אם מתכננים לשלב טיול ביער משמר העמק או בפארק מנשה - מפת סימון שבילים או אפליקציית ניווט, וזמן נוסף.
• אפשר לבקר בכל עונות השנה; בחורף ובאביב היער ירוק במיוחד, אבל השבילים עלולים להיות בוציים אחרי גשם.

אזהרות ובטיחות

• מדרגות האבן היורדות אל פתח המערה עלולות להיות חלקלקות, במיוחד אחרי גשם - רדו בזהירות והיעזרו במעקה.
• הפתח נמוך יחסית - שימו לב לראש.
• אין לגעת בכלי הנשק המוצגים ובציורים שעל קירות המערה, ואין לחרוט או לכתוב על הסלע.
• היער רגיש לשריפות: אין להבעיר אש מחוץ למקומות המוסדרים, ובקיץ יש להקפיד על כך במיוחד.
• האתר נמצא בשטח קיבוץ מיושב - כבדו את התושבים והיכנסו רק בתיאום ובמקומות המותרים.